נשים רבות במהלך הריונן אינן יכולות להמשיך לעבוד במקום עבודתן . הסיבות לכך רבות אולם השכיחות ביותר הן:  בתקופת ההיריון בריאותן הורעה באופן ממשי כך שאין ביכולתן להמשיך לעבוד להלן – ״סיכון רפואי״, ולעתים מהסיבה שמקום העבודה אינו מהווה סביבה בטוחה ליולדת ולילוד, (מקום עבודה המצריך עמידה מרובה על הרגליים , עבודה הדורשת מהעובדת הפעלת כוח פיזי רב , עבודה עם מזהמים או חומרים מסוכנים העלולים לסכן את היולדת והעובר ) – להלן –"סביבת עבודה מסכנת".

בכדי להיות זכאית לקבלת קצבה עבור שמירת הריון נדרש כי הבקשה הראשונה לשמירת הריון אשר מוגשת לביטוח לאומי לא תפחת מתחת ל- 30 ימים רצופים לפחות. (קבלת אישור מרופא גינקולוג ל – 30 ימי שמירה לפחות ).

במידה וקיימת הפסקת הריון נוספת לאחר 30 הימים בשמירת ההיריון הראשונה, כל תקופה נוספת של שמירת הריון צריכה להיות לפחות 14 ימים.

ביטוח לאומי, לאור הבקשה המוגשת על ידי היולדת יכול להעמיד רופא גינקולוג מומחה מטעמו על מנת לבדוק את התביעה שהוגשה. הרופא מומחה בודק את הסיבות אשר בגינם הוגשה הבקשה , במידה וסבר הרופא מומחה כי אין ממש בסיבות אשר בגינם הוגשה הבקשה וכי הסיבות אינם מצדיקות את אישור הבקשה לשמירת הריון ,או שסוג העבודה ומיקום העבודה אינו מהווה סכנה ליולדת או לעובר, אזיי יכול הרופא שלא לאשר את הבקשה לשמירת הריון.

בהנחיות הביטוח לאומי נקבעו תנאים מצטברים על מנת שהיולדת תהייה זכאית לקצבה עבור שמירת הריון. על מנת לענות על התנאים להלן ולהיות זכאית לתשלום עקב שמירת הריון יש לעמוד על כלל התנאים במצטבר.

התנאים המתבקשים לקבלת זכאות לקצבת שמירת הריון :

  1. תושבות בישראל :תושבות מוגדרת כך – "מי שמרכז חייו בישראל ,מקום שהות המשפחה, מקום בו מתחנכים הילדים ,מקום עבודה עיקרי ,מקום לימודים וכו'.
  2. תקופת אכשרה: על מנת להיות זכאית לשמירת הריון יש לעבוד ולשלם דמי ביטוח לאומי לפחות עבור 6 חודשים במהלך 14 החודשים שקדמו ליום שבו הפסיקה היולדת לעבוד עקב שמירת הריון. ביטוח לאומי בתנאים מסוימים, במידה והיולדת לא השלימה 6 חודשי עבודה מאפשר לכלול גם את החודשים הבאים בתקופת האכשרה:
  • החודשים שבהם קיבלה היולדת ממעסיקה דמי חופשה.
  • החודשים שבהם קיבלה היולדת דמי מחלה או תמורת חופש שנתית מקופת גמל.
  • שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום ,שבהם המעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי עבור היולדת.
  • חודשים שבהם קיבלה היולדת מהביטוח לאומי את אחת מהקצבאות הבאות:
    • דמי פגיעה בעבודה.
    • דמי אבטלה.
    • דמי תאונה.
    • דמי לידה (עבור לידה קודמת).
    • קצבה לשמירת הריון (עבור לידה קודמת).
    • קצבת נכות בעבודה בשיעור 100%.
    • ביטוח לאומי מאפשר להביא במניין החודשים גם חודשי הכשרה מקצועית או שיקום מקצועי , ניתן להכליל חודשים אלו רק אם היולדת עבדה 30 ימים רצופים לפני היום שבו הפסיקה לעבוד עקב שמירת ההיריון.

3. סיכון לאישה או לעובר במידה והסיבות מתקיימות במשך 30 יום לפחות את עשויה להיות זכאית לשמירת הריון :

  • היעדרות מהעבודה בזמן ההיריון עקב סיכון רפואי ליולדת או לעובר.
  • לא ניתן להמשיך לעבוד באותו מקום עבודה – היות וסוג העבודה ,מקום העבודה או אופן ביצוע העבודה יוצרים סכנה ליולדת או לעובר , וכן לא נמצאה עבור היולדת עבודה חלופית מתאימה באותו מקום העבודה.

שהות בארץ: יולדת אשר נמצאת בשמירת הריון עקב ״סיכון רפואי״ לה ולעובר, ובמהלך תקופה זו יצאה מהארץ ,לא תהייה זכאית לקצבה מיום יציאתה ואילך. במידה והיולדת נמצאת בשמירת הריון עקב "סביבת עבודה מסכנת" אשר מסכנת את היולדת או העובר אין מניעה לצאת לחוץ לארץ ולהמשיך לקבל את הקצבה
תשלום מגופים נוספים: הקצבה לשמירת הריון תשולם ליולדת רק אם אינה מקבלת תשלום מגורם אחר עבור ימי שמירת ההיריון, כמו ימי מחלה מהמעסיק, ביטוח מהמעסיק וכו׳

Call Now Button
שינוי גודל גופנים
ניגודיות